על פי חוק הביטוח הלאומי , אדם שנפגע בתאונה, שאיננה תאונת עבודה או תאונת דרכים ועקב כך איבד את כושר תפקודו יכול שיהא זכאי לגמלת תאונה.
הנה כי כן, כי לא כל נזק שאירע לאדם יזכה אותו באופן אוטומטי בתשלום דמי תאונה, אלא רק זה שאירע, בין היתר, בתאונה שאיננה תאונת עבודה או תאונת דרכים.
לעניין מהי תאונה קובעת הוראת סעיף 150 לחוק , כי המדובר ב "אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר עבודה".
בתביעה שנדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו נדרש בית הדין לעסוק בשאלה זו.
באותו מקרה הוגשה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי שדחה תביעתו של אדם לתשלום דמי תאונה בגין נזק שאירע לו בכתף לאחר שהניף את ידו בחוזקה בעת שניסה לסלק חרק שריחף מעל פניו.
במקרה זה לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים לכך,שגורם חיצוני הביא את הניזוק לבצע תנועה אשר גרמה לפגיעה בכתפו.
בית הדין קבע בפסק דינו, כי במקרה זה נדרש לבדוק אם מדובר באירוע תאונתי, כפי שדורש החוק, או אירוע תחלואת, כאשר התשובה לכך הינה בבדיקת קיומו של הגורם לפגיעה, באם הוא גורם המצוי בניזוק עצמו, כגון מחלה, מתח נפשי , או גורם חיצוני כגון חפץ שפגע בניזוק.
לאחר בדיקת עובדות המקרה, פסק בית הדין, כי הניזוק לא ביצע את התנועה בשל פגם כלשהו שהיה נעוץ בו, אלא דובר היה בתגובה מכוונת לסילוק חרק שריחף לכיוונו - תגובה שיש בה להוות "תאונה" על פי הגדרתה בחוק, שיש בה לזכות את הניזוק בקבלת דמי תאונה.
הנה כי כן, כי לא כל נזק שאירע לאדם יזכה אותו באופן אוטומטי בתשלום דמי תאונה, אלא רק זה שאירע, בין היתר, בתאונה שאיננה תאונת עבודה או תאונת דרכים.
לעניין מהי תאונה קובעת הוראת סעיף 150 לחוק , כי המדובר ב "אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר עבודה".
בתביעה שנדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו נדרש בית הדין לעסוק בשאלה זו.
באותו מקרה הוגשה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי שדחה תביעתו של אדם לתשלום דמי תאונה בגין נזק שאירע לו בכתף לאחר שהניף את ידו בחוזקה בעת שניסה לסלק חרק שריחף מעל פניו.
במקרה זה לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים לכך,שגורם חיצוני הביא את הניזוק לבצע תנועה אשר גרמה לפגיעה בכתפו.
בית הדין קבע בפסק דינו, כי במקרה זה נדרש לבדוק אם מדובר באירוע תאונתי, כפי שדורש החוק, או אירוע תחלואת, כאשר התשובה לכך הינה בבדיקת קיומו של הגורם לפגיעה, באם הוא גורם המצוי בניזוק עצמו, כגון מחלה, מתח נפשי , או גורם חיצוני כגון חפץ שפגע בניזוק.
לאחר בדיקת עובדות המקרה, פסק בית הדין, כי הניזוק לא ביצע את התנועה בשל פגם כלשהו שהיה נעוץ בו, אלא דובר היה בתגובה מכוונת לסילוק חרק שריחף לכיוונו - תגובה שיש בה להוות "תאונה" על פי הגדרתה בחוק, שיש בה לזכות את הניזוק בקבלת דמי תאונה.
גיל סמרה, משרד עורכי דין ונוטריון הינו משרד עורכי דין הקיים מזה 13 שנים העוסק בדיני הנזיקין ומתמחה בטיפול בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, תאונות עבודה, תאונות דרכים, מחלות מקצוע, נזקי שמיעה, תביעות נגד קצין תגמולים, תביעות של נפגעי פעולות איבה, רשלנות רפואית.
שירותי המשרד כוללים ייצוג והופעה בבית המשפט, בבית הדין לעבודה, בפני וועדות רפואיות ובפני וועדות עררים.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה
כתובתנו : רחוב משה לוי 11, בית UMI,ראשל"צ
לפניות התקשרו : 9511126 - 03
כתובת אתר: www.samara-law.co.il
דוא"ל : gil@samara-law.co.il
שירותי המשרד כוללים ייצוג והופעה בבית המשפט, בבית הדין לעבודה, בפני וועדות רפואיות ובפני וועדות עררים.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה
כתובתנו : רחוב משה לוי 11, בית UMI,ראשל"צ
לפניות התקשרו : 9511126 - 03
כתובת אתר: www.samara-law.co.il
דוא"ל : gil@samara-law.co.il